#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח. 1 בעל כהן שנותן לאשתו או ארוסתו מזונות כמה תרומה וכמה חולין נותן?	"נשואה וכן בת ישראל לכהן - לכו&quot;ע מחצה חולין מחצה תרומה.<p dir=""rtl"">ארוסה בת כהן לכהן - ר&quot;ט אומר הכל תרומה, ר&quot;ע אומר מחצה חולין מחצה תרומה, ריב&quot;ב אומר שתי ידות תרומה ואחת חולין, ר' יהודה אומר הכל תרומה אבל יותר ממה שצריכה כדי שתמכור בימי טומאתה ותקנה חולין, רשב&quot;ג אומר התרומה שנותן במקום החולין נותן כפלים מחולין כדי שלא יהיה לה טרחא במכירתו.</p>"	כתובות נח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח. 2 יבם האם מאכיל בתרומה ומדוע?	אינו מאכיל, &quot;קנין כספו&quot; אמר רחמנא והוא קנין של אחיו.	כתובות נח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נח: 1 האם יכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה ומדוע?<p dir=""rtl"">[מדוע המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת?]</p>"	"רב הונא אמר רב יכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה שהמזונות עיקר והמעשה ידים זה התמורה, ור&quot;ל סבר אינה יכולה, שעיקר תקנו לבעל מעשה ידיה והיא מקבלת מזונות בתמורה.<p dir=""rtl"">[לרב הונא ניתן לפרש כפשוטו שאין יכול להקדיש מעשה ידיה אף אם רוצה לזונה שאינן משועבדות לו, מכל מקום אין מוכח מהמשנה כדבריו שניתן לפרש באינה ניזונת (שאין לו לזונה) ואף שפשיטא שודאי אינו יכול לומר עשי עמי ואיני זנך ק&quot;ו מעבד עברי, תני לה משום סיפא.]</p>"	כתובות נח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נח: 2 המקדיש מעשה ידי אשתו ומותר מעשה ידי אשתו האם קדוש ומדוע ובמאי עסקינן?	"מעשה ידי אשתו - אינו קדוש, לרב הונא דאמר יכולה לומר איני ניזונת ואינו עושה אפ' ברוצה לזונה, ולר&quot;ל שאינה יכול לומר, דוקא כשאין לו במה לזונה.<p dir=""rtl"">מותר - ר&quot;מ אומר קדוש לר&quot;ל לא צריך לומר משום דאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא כיון שסבר ר&quot;מ אין אדם מוציא דבריו לבטלה התכוין לומר יקדשו ידיך לעושיהן (ולרב הונא י&quot;ל משום דסבר ר&quot;מ אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם). ר' יוחנן הסנדלר אומר חולין (לר&quot;ל דסבר אדם מוציא דבריו לבטלה ולרב הונא סבר אין מקדיש דבר שלא בא לעולם) ואמר שמואל הלכה כר' יוחנן הסנדלר.</p><p dir=""rtl"">רב ושמואל ורב אדא בר אהבה הקימו את המשנה שאינו מעלה לה מעה כסף (ראה רש&quot;י ותוס'), רב ושמואל אמרו תקנו מזונות תחת מעשה ידיה ומעה כסף תחת מותר ולכן אין לו במותר מעשה ידיה ואינו קדוש, ומה שאמר ר&quot;מ קדוש היינו לאחר מיתתה, רב אדא בר אהבה מותר תחת מזונתיה ולכן אף מחיים יכול להקדיש (ע' תוס' דרב ושמואל ס&quot;ל כרב הונא וראב&quot;א ס&quot;ל כר&quot;ל).</p>"	כתובות נח:		
